שאלות ותשובות בנושא מים
שאלות כלליות בנושא מים
במדינת ישראל מסופקים שלושה סוגים של מקורות מים לשתייה – מים עיליים, מי קידוחים ומים מותפלים. מקור המים הינו הגורם משפיע על טעם המים ועל כמות האבנית.
מי השתייה המסופקים ע”י אגודת המים בעמק הירדן מקורם מימת הכנרת (מאגר עילי) ועל כן טעמם איכותי יותר ובעל אחוז אבנית נמוך ביותר. מי הכנרת מכילים באופן טבעי מגנזיום ופלואור החיוניים למי השתייה. לא בכדִי מי השתייה של תושבי עמק הירדן חפים מריחות וטעמים של חומרי הכלרה ונחשבים למים הטעימים בארץ.
אגודת המים בעמק הירדן מספקת מים לשתיה ולבית ליישובים הבאים:
אשדות יעקב איחוד ומאוחד, מסדה, שער הגולן, מעגן, תל קציר, האון, קיבוץ כנרת,
דגניה א’ ו- ב’, בית זרע, אפיקים, מושבת מנחמיה, למרכז צמח (מכללה, מפעלים, מוֹל כנרת, מועצה וכיוצ”ב) ול”מתחם ארלוזרוב”.
כל הבדיקות המבוצעות במי השתייה נעשות על פי דרישות והנחיות משרד הבריאות, ועל פי תוכנית דיגום שנערכה ע”י אגודת המים ואושרה ע”י משרד הבריאות. בתוכנית זו נבחרו נקודות דיגום המייצגות את כל שרשרת אספקת המים מהשאיבה, הטיפול ואספקת המים לצרכנים. תדירות הדיגום בנקודות שאושרו הינה בהתאם לתקנות בריאות העם.
למעבר לתקנות בריאות העם לחץ כאן.
בדיקות המים מבוצעות באופן שוטף, בתדירות הנדרשת עפ”י סוג הבדיקות.
הבדיקות נעשות במי הגלם (מי הכנרת), במתקן הסינון, במערכת האספקה של אגודת המים וביישובים. סל הבדיקות כולל: עכירות המים, ריכוז כלור ו- PH, נבדקים במתקן הסינון באופן רציף ונאגרים במאגרי המידע. עכירות וריכוז כלור נבדקים במערכת האספקה וביישובים אחת לשבועיים. בדיקות בקטריאליות נערכות אחת לחודש בכל נקודות הדיגום.
בדיקות מתכות במערכת אספקת המים נערכות אחת לשלוש שנים.
לצפייה בדו”חות איכות המים שמתפרסמים על ידי משרד הבריאות לחצו כאן.
לפי תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי השתייה ומתקני מי שתייה 2013), רשאי צרכן לבקש מספק המים ביצוע בדיקות בביתו כאשר עולה חשד ל:
- חיידקי קוליפורמים
- עכירות
- כלור נותר
- ברזל
- נחושת
- עופרת
צרכן רשאי לבקש ביצוע בדיקות בתדירות של אחת לשנה לכל היותר. על מנת לבקש בדיקות אלו יש להגיש לספק המים בקשה בכתב (על גבי טופס ייעודי) המפרטת את הפרמטרים הנדרשים לבדיקה ואת הסכמתו לעריכת הבדיקות והתחייבותו לשלם בעד הבדיקות.
הבדיקות יבוצעו תוך 60 יום ממועד קבלת התשלום בעד הבדיקות, תוך תיאום המועד לביצוע הבדיקות.
הדיגום יבוצע בברז אחד בלבד בבית הצרכן, מברז המים הקרים בלבד בו נלקחים מי שתייה בקביעות. בבתים פרטיים יהיה זה ברז מטבח, במבנה ציבורי בברז בו נעשה שימוש רב ביותר למטרות שתייה והכנת מזון.
הדיגום יתבצע לאחר שהמים לא זרמו בברז כשש שעות, טרם הדיגום יונחה הצרכן להזרים בברז מים קרים.
לטופס בקשה לחצו כאן.
איכות המים בישראל קבועה ב”תקנות בריאות העם (איכותם התברואתית של מי שתייה)- 1974″. אחריות האכיפה נתונה בידי משרד הבריאות.
אגודת המים בעמק הירדן מבצעת בדיקות לפי הנדרש בתקנות ושולחת דו”ח למשרד הבריאות. כמו כן, מדי שלושה חודשים מתפרסם דו”ח איכות המים באתר האגודה.
כן. ככלל, מי השתייה בישראל המסופקים לתושבים דרך מערכות המים, הנם ברמה תברואתית טובה ביותר ובכלל זה רמת האיכות של מי השתייה המסופקים ע”י אגודת המים ליישוביה. רמת מי השתייה בישראל שווה לרמת המים של המדינות המתקדמות בעולם, באירופה ובארצות הברית, לכן אין שום סיבה שלא לשתות מים מן הברז.
עפ”י תקנות בריאות העם חייבים ספקי מים בישראל, לספק מי שתייה עם ריכוז כלור שאריתי העומד בדרישות התקן. ככלל, מי שתייה המסופקים ממקור של מים עיליים כדוגמת מי הכנרת, מוכלרים באופן שוטף בסוג ייחודי של כלור שאינו משאיר טעם וריח לוואי.
מאחר וריכוז הכלור במי השתייה שמסופקים ע”י אגודת המים, נבדק באופן רציף ע”י האגודה, ניתן להגיד בוודאות שלמרות שאין למים טעם וריח לוואי של כלור, יש במים המסופקים ע”י האגודה כלור שאריתי עפ”י התקן.
נכון להיום, תקנות בריאות העם אינן מאפשרות תוספת של פלואור במים המסופקים לשתייה.
בעבר חייבו תקנות בריאות העם הוספת פלואור למערכות מים המספקות מים לשתייה
למעל 5,000 תושבים.
נציין, שבניגוד למי קידוחים ומים מותפלים אשר אינם מכילים כל ריכוז של פלואור, במים הטבעיים של הכנרת יש ריכוז פלואור (אם כי בריכוז נמוך).
כתוצאה משינויים בלחץ במערכת האספקה המים, מופיעות לעיתים בועות אוויר קטנות הגורמות ללובן. אין לתופעה זו השפעה בריאותית ובועות האוויר יעלמו מעצמן תוך מספר דקות.
המושג מתייחס בעיקר להימצאותם וריכוזם של שני חומרים במים – סידן ו/או מגנזיום. חומרים אלה נמצאים באופן טבעי במי הכנרת בכמות מזערית ושיעור ריכוזם במים הוא שקובע את קשיות המים. לדוגמא: המים בישראל שמקורם בקידוחים באקוויפר ההר, העשיר בסלעי סידן ומגנזיום, נחשבים למים קשים. צירוף של שני חומרים אלה בעת חימום גורם להיווצרות אבנית. מים קשים אינם מזיקים לבריאות.
מי הכנרת העיליים, המסופקים לשתייה ע”י אגודת המים, מכילים ריכוז נמוך של סידן ולכן תופעת היווצרות אבנית נמוכה ביותר.
לא, החומר ממנו נוצרת האבנית הוא פחמת סידן לשתייה ואין לו שום קשר עם “אבנים בכליות”.
שאלות בנושא חשבון המים
לכל צרכן ו/או לכל משתמש מותקן לפחות מונה מים אחד.
המונה קורא את כמויות המים שנצרכו ע”י הצרכן, אחת לרבע שעה והמידע שנצבר בחומרת המונה, מועבר בצורה אלחוטית למאגר נתונים בו ניתן לראות, לעקוב, להדפיס ולשמור את המידע.
המערכת הממוחשבת מאפשרת לגלות זרימות רציפות של מים. מונה שזרימה רציפה שלו נמשכת מעל יממה (אפילו זרימה מזערית בגומייה של הניאגרה), מתריע למנהל המערכת באגודת המים וזה מתקשר לצרכן ומתריע בפניו על הנזילה ותיקונה.
כמו כן, המערכת יודעת לזהות תקלות וחבלות במונה המים ומתריעה כאשר הן מתרחשות.
חשבון המים נשלח לצרכן כל חודשיים (קרי 6 פעמים בשנה).
חלקו הראשון של חשבון המים מפרט את נתוני הצרכן והנכס (שם, כתובת יישוב וכיוצ”ב).
חלקו השני של חשבון המים מפרט את הנתונים לחיוב/תעריפים של כל מונה וסה”כ לתשלום.
למידע:
תעריף המים לשימוש ביתי נמוך מהתעריף לגינון ציבורי, מבני ציבור ועסקים, בעקבות קביעת תעריף נמוך ל”כמות מוכרת” שניתנת רק לשימוש בדירת מגורים.
לתעריף במים מתווספים שני חיובים נוספים: חיוב לתחזוקת מערכת המים בישוב, וחיוב לתחזוקת מערכת הביוב הפנים יישובית (זה בנוסף לאגרת ביוב הנגבית ע”י המועצה לתחזוקת מערכת הביוב מחוץ לישוב).
כיום התעריף לחיובים אלו הוא 1.4 ₪ למ”ק כ”א, לפני מע”מ.
חלקו השלישי של חשבון המים מציין פרטים לחישוב “כמות מוכרת” לבית האב.
למרות שהפרטים לחישוב כמות מוכרת מופיעים בחשבון,
בשלב זה אגודת המים אינה עושה בהם שימוש בחשבון המים, כיוון שהתעריפים המחויבים ע”י האגודה נמוכים מהקבוע בחוק.
חלקו הרביעי של חשבון המים מפרט את קריאת המונים/ כמויות המים שנצרכו ע”י הצרכן.
בכל מונה מצוינת הקריאה בראשית התקופה ובסופה וסך
כמות המים שנצרכה לתקופה (במ”ק).
חלקו החמישי של חשבון המים הינו לידיעה בלבד מפרט את הצריכות הסטוריות של הצרכן, למשך שנה אחורה.
כן, תעריפי המים בהם מחייבת אגודת המים את כלל התושבים ביישוב ובכל היישובים להם היא מספקת מים זהים לחלוטין. חברי קיבוץ, תושבי הרחבות, שוכרי דירות, סטודנטים מבני ציבור, עסקים וכיוצ”ב מחוייבים בתעריף שווה וזהה ללא כל הבדל.
קיימות שלוש (3) דרכי תשלום:
1. תשלום באמצעות כרטיס אשראי. הצורה בה משלמים כ- 95% מצרכני המים, צורה בה משלמים התושבים את מרבית תשלומיהם למוסדות המועצה והמדינה.
נציין כי שמירת נתוני כרטיסי האשראי באגודה, מתבצעת בהתאם לתקן המחמיר של שמירת נתונים בתעשיית כרטיסי האשראי (PCI) וכי המידע הרגיש מוחזק אצל גוף מורשה חיצוני.
2. תשלום באמצעות שיק, בהתאם לחשבון המים. צורת תשלום זה מחייבת לשלוח את השיק לאגודה בדואר ו/או להביאו אישית למחלקת תשלומים.
3. תשלום במזומן.
אגודת המים אינה מחייבת כלל צרכנים שלא צרכו מים אף תקופה ארוכה, זאת למרות בהתאם לכללי התעריפים שנקבעו ע”י רשות המים, לפיהם צרכנים מחויבים בכמות מינימלית של 3 מ”ק לחודשיים גם אם לא צרכו בפועל מים או צרכו כמות נמוכה יותר מ- 3 מ”ק לחודש.
כן. ניתן לעקוב אחרי מונה המים בצורה ידנית ויזואלית. פותחים את מכסה המונה ורואים את קריאת המונה הרציפה.
אפשרות נוספת היא, לקבל מאגודת המים מספר משתמש וקוד, ולעקוב אחרי המונה בצורה רציפה באמצעות אתר במחשב ואמצעות אפליקציה בסמארטפון.
ניתן לפנות לאגודת המים בכל נושא הקשור לאספקת מים ואיכותם, נזילות ופיצוצים.
את התשתיות ביישובים מנהל באגודת המים זיו הרחול 054-7777594.
זיו פנוי לכל פניה של לקוח / צרכן 24/7.
במקרה של פיצוצים ו/או הפסקות מים הוא יפעיל את המערכת בכל שעה משעות היממה.
